תואר ראשון הפך כבר מזמן לתנאי בסיסי לקבלה למרבית המשרות המוערכות בשוק העבודה הישראלי ורבים מגלים עניין גם בלימודים לתואר שני שבאמצעותם ניתן לרכוש מקצוע חדש, לזכות בהסמכה, לשפר את הידיעות בתחום ההתמחות או לזכות בשדרוג ברמת השכר או באופק הקידומי.

לאור הביקוש, פתחו האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד האחרים להשכלה גבוהה פקולטות ומסלולי לימוד חדשים, המוציאים מתוכם אלפי בוגרי תואר שני מידי שנה.

תנאי קבלה לתואר שני תלויים בשני פרמטרים עיקריים. ראשית, מוסדות הלימוד מעוניינים בסטודנטים שיצליחו לסיים בהצלחה את הלימודים ולכן הם מציבים קריטריונים שמאפשרים רק לבעלי יכולות אקדמיות מתאימות להתקבל למסלולי הלימוד השונים. במקביל, מספר המקומות בפקולטות המבוקשות מוגבל, כך שמוסדות הלימוד יכולים להעלות את סף הקבלה בהתאם ולקבל רק את המצטיינים שבמצטיינים.

ציוני הבגרות והציון הפסיכומטרי הם קריטיים לרוב מקצועות הלימוד לתואר ראשון. כשמדובר בתואר שני, כמעט אף פעם לא תהיה התייחסות אליהם, למעט מרמת האנגלית. ברוב מסלולי הלימוד לתואר שני, יש צורך ברמה גבוהה של אנגלית אקדמית כדי להתמודד עם מאמרים מכתבי עת מקצועיים באנגלית. לפעמים, כחלק מהליך הקבלה יש צורך לעשות מבחן המעריך את רמת האנגלית. חלק מהסטודנטים נדרשים לעבור קורסים מקדמים באנגלית במהלך הלימודים. ציון גבוה במיוחד בחלק האנגלית של המבחן הפסיכומטרי יכול להשיג לכם פטור מהקורסים באנגלית.

ציוני התואר השני הם המרכיב המרכזי הקובע לגבי קבלה לתואר שני. הצלחה בהתמודדות עם האתגרים האקדמיים של התואר הראשון, מנבאת, באופן טבעי, באופן הכי מוצלח את סיכויי ההצלחה בתואר השני. כל מסלול לימודים קובע את רמת הציונים הנדרשת, כאמור, על פי קריטריונים המשלבים היצע וביקוש עם הגדלת הסיכויים לסיום מוצלח של התלמידים.

מי שמבקש ללמוד תואר שני בתחום שונה מזה שלמד לתואר הראשון, יצטרך ברוב המקרים לסיים קורסי השלמה, מבואות לתחום החדש. קורסי ההשלמה מבטיחים שהסטודנט יגיע ללימודי התואר השני כשהוא מצוייד בכלים ובידע בסיסי שיאפשרו לו להתמודד עם הרמה הגבוהה הנדרשת בתואר מתקדם. לפעמים הקף ההשלמות הנדרשות הוא גדול מה שמצריך שנת לימודים שלמה במסגרת של מכינה לקראת תואר שני.