פסיכומטרי – מה זה אומר
פסיכומטרי – מה זה אומר?
עד שנות השמונים היה נהוג שכל אוניברסיטה עורכת מבחן קבלה משלה, כל מועמד היה צריך לשלם ולהיבחן במספר בחינות. מסיבות של עלויות, טרטור וחוסר שוויונות הוחלט להקים גוף שיאגד בתוכו את הטיפול בבחינת הקבלה. לגוף זה קראו "המרכז הארצי לבחינות והערכה" והוא הגוף שאחראי על הבחינה הפסיכומטרית.
הבחינה הפסיכומטרית נועדה לשרת מטרה בודדת – את היכולת לנבא סיכויי הצלחה בלימודים אקדמאים לתואר ראשון. בפועל, ציון הבחינה, ביחד עם ציוני הבגרות יקבע למעשה האם המועמד יתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מדובר במבחן מאוד ייחודי מכמה בחינות, בעיקר פדגוגיות ופרקטיות. לציון הבודד הזה יהיה משקל השווה לציוני תעודת הבגרות שהושגו לאחר 12 שנות לימוד. בנוסף, מדובר בציון שישמש את הנבחן למטרה בודדת (הקבלה לתואר הראשון בלבד) ולא יהיה לו תכלית לאחר מכן.
הבחינה נערכת בחמישה מועדים בכל שנה, לרוב בפברואר, אפריל, יולי, אוקטובר ודצמבר, כאשר נבחן רשאי להיבחן מספר פעמים תוך הקפדה על תקופת צינון של מועד אחד בין בחינה ולבחינה.
את הבחינה ניתן לערוך בשפה העברית או בשפות זרות (בחלק מהמועדים) ויש אף נוסח משולב של אנגלית ועברית. בכל מקרה, הבחינה נערכת ללא שימוש במחשבון, דפי טיוטא או מילונים למעט תלמידים אשר קיבלו הקלות בעקבות אבחון.
הבחינה מחולקת לפרקים, שמונה במספר. 6 מהם קובעים את הציון ואילו 2 מהם משמשים לצרכים סטטיסטיים שונים. שני הפרקים הללו נקראים פרקי פיילוט ואילו יתר ה- 6 הם פרקי האמת, שכן הם קובעים הציון. לא ניתן לדעת מראש מה יהיו פרקי הפיילוט.
עבור כל פרק מקבל הנבחן 25 דקות במהלכן הוא אמור לפתור את השאלות של אותו הפרק. לא ניתן לחזור אחורה לפרקים קודמים או לעבור קדימה לפרקים חדשים ולכן אפשר לומר שמדובר ב- 8 בחינות קטנות של 25 דקות ולא בחינה אחת גדולה של 3 שעות ו- 20 דקות.
יכולת ניהול הזמן של התלמיד היא אחת היכולות החשובות שנדרשות ומהווה אתגר משמעותי. קיימים לא מעט תלמידים אשר מסוגלים לפתור את השאלות אבל לא בלחץ הזמן הזה ולכן יכולת ניהול הזמן הופכת להיות קריטית.
קיימים 3 נושאים עיקריים עליהם נבחנים:
- חשיבה כמותית
- חשיבה מילולית
- אנגלית
חשיבה כמותית – מאגד בתוכו את כל הקשור לעולם המתמטיקה והמספרים. החל מנושאי בסיס כמו משוואות, חזקות ושורשים ועד נושאים כמו הסקה מתרשים.
חשיבה מילולית – מאגד בתוכו את כל הקשור לעולם ההיגיון ולשפה העברית. מצריך ידע והיכרות בשפה העברית, שימוש ביכולות לוגיות מגוונות ויכולת הבנת טקסטים.
אנגלית –בודק יכולות בתחום האנגלית. הנושא מחולק לשלושה חלקים: השלמות משפטים, ניסוח מחדש של משפטים והבנת טקסטים. בניגוד גמור לשני הנושאים האחרים בנושא הזה להיגיון וליכולות החשיבה אין שימוש. אם לדוגמה ניקח אזרח אמריקני ממוצע, הוא ככל הנראה יצליח לענות על כל או לפחות מרבית השאלות. לא במקרה הנושא נקרא אנגלית ולא חשיבה אנגלית.
הציונים בבחינה נעים בין 200 ל- 800 והם מתחלקים, תמיד, בהתפלגות נורמלית. הרבה מיתוסים רצו במהלך השנים על הציונים ואופן החישוב שלהם. באופן כללי ניתן לומר כך: הציונים כבר מוכנים, מה שנאשר זה להתאים לנבחן את הציון התואם לו. לדוגמה, הציון הממוצע נע באיזור ה- 537 (משתנה מעט משנה לשנה). אם נבחן א' יענה נכונה על יותר תשובות נכונות מהממוצע באוכ' הוא יקבל ציון הגבוה מ 537 וההיפך. 2% הטובים ביותר יזכו לציון שבין 725-800 ואילו 5% הטובים ביותר יקבלו בין 700-800. אין עובר ונכשל כמו במבחנים רגילים (מרבית האנשים לא זקוקים לציונים מאוד גבוהים). ציון טוב הוא הציון אשר יאפשר לנבחן להתקבל למקצוע אותו הוא שואף ללמוד. אם, לדוגמה, רוצים ללמוד סיעוד וצריך 480, כי אז 490 הוא ציון מעולה. לעומת זאת רוצים ללמוד רפואה וזקוקים ל- 760 על מנת להתקבל, כי אז 755 הוא ציון לא טוב עבורנו. הניסיון מראה שככל שהזמן עובר אנשים מתחילים לאבד פרופורציות ושואפים לציונים דמיוניים שרק מתי מעט מסוגלים לקבל. אם בעבר 600 היה נחשב לציון מאוד יפה, היום פחות מ-700 נתפס בכישלון, כמובן שלא בצדק.
