פסיכומטרי בישראל – רקע ומעט עובדות
הפסיכומטרי בישראל
החל משנת 1981 נערכת בישראל הבחינה פסיכומטרית על ידי המרכז הארצי לבחינות להערכה. גוף זה הוקם על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות בארץ ועיקר תפקידו הוא ליצור מערך בחינות אחיד להערכת המועמדים ללימודי תואר ראשון. הבחינה עצמה מורכבת משלושה חלקים: חשיבה כמותית – מכיל שאלות המכסות בעיות מתמטיות בתחומים שונים, חשיבה מילולית – מכיל שאלות הבוחנות על ידיעת השפה וגם היגיון ומילולי אנגלית – מכיל שאלות הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית. כל נבחן מקבל 4 ציונים לאחר בדיקת המבחן, ציון אחד לכל חלק וגם ציון כללי.
הציון הכללי (שנחשב לציון המבחן) נע בין 200 – 800. בנוסף לציון זה גם לציון של חלק האנגלית יש משמעות רבה – החל מציון מסוים יזכה הנבחן לפטור מלימוד שפה זרה במהלך התואר הראשון.
אם נצלול קצת לתוך ים של נתונים סטטיסטיים נגלה כי כ- 70 אלף איש נבחנים מדי שנה למבחן הפסיכומטרי אשר נערך ב- 5 מועדים שונים. מתוכם כ- 85% עוברים קורס הכנה כלשהו, כלומר קרוב ל 60 אלף תלמידים בשנה. בשנת 2008 לדוגמה, ניגשו 72,534 איש וקיבלו ציון ממוצע של 530 נקודות, ירידה של 2 נקודות לעומת השנה שעברה. בקרב דוברי העברית הציון הממוצע היה 564, בקרב דוברי הערבית היה 455 ובקרב דוברי הרוסית הציון הממוצע היה 495. בקרב היהודים, הגברים מצליחים יותר מהנשים: ציון ממוצע של 585 אצל הגברים לעומת 548 לנשים. מבחינת כמויות דווקא הנשים ניגשות יותר למבחן: 24,954 נשים מול 20,579 גברים.
במהלך השנים הופנו טענות רבות כנגד הבחינה כאשר הטענה הנפוצה ביותר היא כי הבחינה יוצרת אפליה כלפי אוכלוסיות שונות כגון נשים, בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, נבחנים שאינם דוברי עברית ועוד. עובדתית ניתן לראות כי באמת אוכלוסיות אלו משיגות ציונים פסיכומטריים נמוכים יותר באופן עקבי. המרכז הארצי טוען לעומת זאת כי הבחינה הפסיכומטרית אינה יוצרת את אי – השוויון אלא רק משקפת אותו. לטענתו ביטול הבחינה לא רק שלא יפתור את הבעיה אלא אף עלול להחריפה על ידי החבאתה מהשיח הציבורי.
בעקבות הביקורת הציבורית נעשו מספר ניסיונות לבטל את הבחינה הפסיכומטרית. במסגרת אחד הניסיונות הללו בוטלה חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי הכרחי לקבלה ללימודים אקדמיים בשנת הלימודים תשס"ב ביוזמתה של שרת החינוך דאז לימור לבנת וניתן היה להתקבל למוסדות האקדמיים בשנה זו גם על בסיס ציוני בגרות בלבד. על פי מחקרים שנערכו במהלך אותה שנה התקבלה תמונה הפוכה לחלוטין מהמטרה המוצהרת של יוזמה זו – לאפשר קבלה למוסדות אקדמיים באופן שוויוני יותר, והיוזמה בוטלה אחרי שנת לימודים אחת בלבד.
באופן אובייקטיבי נראה כי המבחן הפסיכומטרי עולה באמינותו ומהימנותו על מבחני הבגרות. הרי מדובר, בין השאר, במבחן אחיד לכלל הניגשים אליו, ובנוסף, לאור העובדה ששיטת הציון היא יחסית על פי התפלגות נורמלית, וחישוב הציון נעשה תוך השוואה למספר שנים אחורה, ניתן לומר שאפילו הציון עומד במגבלות הזמן כך שאף מועד הבחינה אינו משנה את הציון.
נקודה מעניינת נוספת סביב נושא זה היא השינויים אשר מתחוללים במהלך השנים האחרונות בקרב מכוני ההכנה לבחינה. תעשיית מכוני לא רק שממשיכה להתרחב אלא אף מציעה מגוון קורסים רחב יותר מאי פעם בהתאמה לצרכי הנבחנים שונים. כיום נבחן יכול לבחור בין שיטות לימוד שונות כגון קורס מסורתי במסגרת כיתת לימוד מול מדריך מקצועי, לימוד אחד על אחד באמצעות מורה פרטי, קורסים המיועדים לדוברי שפות זרות, קורסי פסיכומטרי ייחודיים המשרתים את הקהל הדתי ומאפשרים לימוד בכיתות נפרדות לנשים וגברים, קורסי פסיכומטרי קצרים ואינטנסיביים מול קורסים מקיפים האורכים ארבעה חודשים.
ניתן אף לראות כי הכנה לפסיכומטרי אינה מסתיימת בקורסי ההכנה המגוונים, אלא פורצת גבולות גם במדיות חדשניות. אם עד לא מזמן נקודת השיא הייתה ערוץ פסיכומטרי אינטראקטיבי בטלוויזה או אתרי אינטרנט עם תוכנות עזר ללימוד הרי שכעת יש תחום חדש לחלוטין: הרשתות חברתיות. פייסבוק למשל, מספקת כיום גם מענה בתחום הכנה לפסיכומטרי. ניתן אף למצוא קורס מיוחד המיועד לנבחנים הסובלים מלקויי למידה ומביא, באמצעות אפליקציות ומשחקים מיוחדים שנוצרו בפייסבוק, שיטות המסייעות להתגבר על הקשיים של אוכלוסייה זו ולתרום לקליטת החומר הנלמד. חומר הלימוד מועבר בקורס בשימוש בסרטונים, הומור, מצגות ועוד במטרה לתרגל את אוצר המילים ולעודד למידת תחומים הנתפסים לרוב כמשעממים באמצעות חוויות למידה חווייתית, מעניינת ופחות קונבנציונאלית.
נראה שלמרות הדיבורים הרבים במהלך העשור האחרון על מותה צפוי של הבחינה הפסיכומטרית נזכה לראותה בקרבנו עוד שנים רבות ואף נגלה את זליגתה לתחומים חדשים ככל שיעבור הזמן.
מעניין לראות, בנוסף על האמור כאן, ניתוח של עניין קורסי הפסיכומטרי על פי תורת המשחקים. אולי זה יתן תשובות למספר שאלות נוקבות.
